הפחתת צריכת הפחמן בייצור ביוסנסורים באמצעות חימום באינפרא-אדום
ייצור ביוסנסורים דורש בדרך כלל המתנה ארוכה עד שהחומרים יתייבשו ויתאספו. במשך שנים רבות, השיטה הנפוצה הייתה להכניס את כל החומרים לתנור גדול. אך בואו נהיה כנים: חימום תנור ענק רק כדי לחמם ביוסנסור קטן הוא בזבוז אנרגיה.
לכן עברנו לשימוש בנורות אינפרא-אדום.
למה הפסקנו להשתמש בתנורים
כשעובדים עם שכבות מולקולריות, צריך חום – אך צריך אותו דווקא במקום שבו נמצא החומר. נורות אינפרא-אדום מבצעות זאת על ידי שליחת אנרגיה ישירות אל החומר. כך אין צורך לחמם את קירות התנור או את האוויר סביב החומר. זו שיטה יעילה מאוד.
בנוסף, זמן החימום הוא כמעט מיידי. אין צורך לחכות שעה שהתנור יגיע לטמפרטורה הרצויה. זה מהיר מאוד. וזה מפחית את צריכת האנרגיה לכל וואף.
הציוד שמאפשר זאת
אנו משתמשים בגלאי הלוגן בגלי אורך קצר. החלק “בגלי אורך קצר” הוא חשוב מאוד – הוא מאפשר חימום אפקטיבי של חומרי הביוסנסור, מבלי לפגוע בשטח החיצוני שלהם.
כדי שלא לבזבז אנרגיה, אנו משתמשים במראות מצופות בזהב. הן מכוונות את כל החום אל המטרה, ומונעות מהחדר להפוך לסאונה.
עם זאת, יש דבר אחד שצריך לשים לב אליו: יש לשלוט בעוצמת החום. אם משתמשים בנורות בעוצמה של 2 קילווואט או יותר, המערכות החשמליות יושפעו מכך. יש לוודא שהחוטים יכולים לעמוד בעומס, אחרת יהיו ירידות מתח שעלולות לפגוע בתוצאות.
היתרונות האמיתיים
היתרון הגדול הוא החיסכון במקום. במקום תנורים ענקיים שצורכים הרבה אנרגיה, ניתן להניח את הנורות ישירות במערכת ההובלה.
אך יש גם חיסרון: אור האינפרא-אדום הוא כיווני. זה כמו פנס – אם יש סטייה של כמה מילימטרים, יהיו אזורים קרים בביוסנסור. לכן יש צורך במערכת יציבה שתשמור על נקודת החימום במקומה.
לאחר שהכל מוגדר כראוי, ניתן לראות ולמדוד את החיסכון בחשמל.