כיצד למנוע ממחממי האמבטיה שלכם להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם באמבטיה פירושה בעצם להזמין בעיות עקב אדי המים והלחות. אדי המים מעודדים זרימת חשמל. אם הבידוד של המחמם אינו איכותי, עלולה להתרחש זרימת חשמל לא רצויה, או אפילו קצר חשמלי.
כדי לשמור על בטיחות, אנו משתמשים בשלוש שכבות של הגנה. המטרה היא לוודא שהחשמל יישאר במקומו הנכון.
האטימה היא הכל.
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ליצירת רכיב החימום. למה? כי היא אינה נשברת כשהטמפרטורה משתנה, והיא מונעת חדירת לחות. אך ההגנה האמיתית נמצאת בנקודה שבה האלקטרודות נמצאות במגע עם הזכוכית. אנו משתמשים באטמים מסוג סרמיקה-מתכת כדי למנוע חדירת אדי המים לחוטים הפנימיים. אם קצת לחות תגיע לאותם חוטים, המנורה תהיה הרוסה – או שהמפסק ינתק את החשמל מיד.
המארז והדרגת ההגנה “IP”.
אי אפשר פשוט לתלות מנורה רגילה בחדר עם הרבה אדי מים. יש צורך במארז מתאים. בדרך כלל אנו משתמשים בדרגת הגנה IP44, אך אם האמבטיה שלכם דומה לסאונה, עדיף להשתמש בדרגת הגנה IP65.
אנו משתמשים באטמים כדי למנוע חדירת לחות לתוך תיבת החשמל, ומשתמשים באלומיניום או פלדה לא-חלדה ליצירת המארז החיצוני. בצורה זו, אם חוט נקרע או שהאטימה נפגעת, החשמל יזרום ישירות לקרקע, ולא דרככם.
המציאות של החוטים.
יש דבר אחד שאי אפשר להתעלם ממנו: יחידות אלו חייבות להיות מחוברות למעגל GFCI. לא משנה כמה הבידוד איכותי, המים עדיין יכולים לחדור לחדר האמבטיה. אנו ממליצים גם על חוטים מבודדים בסיליקון – הם אינם נשברים לאחר שהם מחוממים ומקוררים אלף פעמים.
אך יש גם בעיה: אם האטימה חזקה מדי, החום לא יוכל לצאת החוצה. אפשר לעצור את האדים, אך החשמל עלול לפגוע ברכיבים החשמליים. צריך למצוא איזון – רוצים דרגת הגנה גבוהה, אך עדיין צריך מערכת קירור כדי שהרכיבים החשמליים לא יתחממו יותר מדי.