למה אנחנו מנסים ל“שבור” את התנורים שלנו (לפני שאתם קונים אותם)
התקנת תנור בעל הספק גבוה בפרגולה או בחדר אמבטיה זו בעצם המרה של הסיכון. בעצם, אתם מכניסים מכשיר חשמלי חזק למקום שבו הוא נמצא תחת לחץ מתמיד של לחות ושינויי טמפרטורה.
אנחנו לא אוהבים סיכונים. לכן, במקום לסמוך על הטוב ביותר, אנחנו מעבירים את התנורים שלנו תהליכי בדיקות לחות. בשפה פשוטה: אנחנו שומרים אותם בחדר שנראה כמו חדר אדים, ומנסים לגרום להם לכשל.
המאבק נגד הלחות
אדי המים הם ערמומיים – הם מוצאים כל סדק קטן. בפרגולה, נוצרת ערפל על צינורות הקוורץ, והוא מנסה לחדור לחיבורים החשמליים.
אם האטימה אינה מושלמת, ייווצר חמצון, מה שייצור התנגדות – וזה עלול לגרום לחימום יתר. לפני שאתם מבינים זאת, התנור עלול להיקרע או שהחיבורים שלו ייהרסו. אנחנו משתמשים בחדרי לחות האלה כדי לגלות את החסרונות מוקדם ככל האפשר. עדיף שנגלה את הבעיות במעבדה שלנו, מאשר שאתם תגלו אותן בלילה גשום.
השינויים התדירים בטמפרטורה
זה לא רק הלחות – יש גם שינויים תדירים בטמפרטורה. ברגע אחד התנור קר, וברגע הבא הוא מגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד. לאחר מכן, התנור כבה, ואוויר לח פוגע בו. ההתרחבות וההצרה התדירות האלה יוצרות לחץ רב על החיבורים ועל החומרים שמחזיקים את התנור יחד.
אנחנו מחקים את השינויים האלה שוב ושוב. אנחנו רוצים לוודא שהמעטפת של התנור לא תישבר, ושהחומרים האטומים יישארו במקומם גם בתנאים קיצוניים.
מציאת האיזון הנכון
החלק הקשה הוא שאם אנחנו אוטמים את התנור יותר מדי כדי למנוע חדירת מים, ייתכן שנגרום לקצר בחוטים החשמליים. החום נלכד בתוך התנור, ואין לו מקום להתפשט.
זו משימה של איזון. אנחנו משקיעים הרבה זמן בשינוי המערכת של פינוי האדים, כדי שהחום יוכל לצאת החוצה, אך הלחות תישאר בחוץ.
התוצאה היא תנור שיכול לעמוד בתנאי סערה, מבלי להישרף מבפנים. יש לנו את כל הנתונים לגבי הנקודות בהן התנורים עלולים לכשל, כך שאנחנו יכולים לעזור לכם לבחור את ההגדרות הנכונות עבור המקום בו אתם גרים.